מליבו של סוניק

שוכב על מיטתי, נוזל דמעה
כשנזכר בגבעה החשוכה
אותה גבעה שבה הייתה,
אותה גבעה שאת חיי שיניתה
ואני הייתי שם איתך
ואני הוא זה שצלב אותך
לא אשכח אותך
לא אשכח את אהבתך *2
כי את ליבי שברת,ועכשיו אני איתך
ואני נזכר עכשיו בגבעה אחרת,
גבעה שונה והיא בוערת
אותה גבעה שבה עליתה,
באותה גבעה את חיי שיניתה
ואני הייתי שם
ואני מאמין בך עכשיו


1 Comments:
איזה שיר יפה....
הוסף רשומת תגובה
<< Home